Practical Sukkos and Daled Minim Halachos – Seven Fascinating riddles

לשאלה א אולי אפשר לומר משום שבר”ה עיקר הדין כמו שצריך לומר לדעת רבי יוסי שבכל יום אדם נידון א”כ איך יאמרו הלל בכל יום
לשאלה ב אפשר לומר משום שלולב הוא רק זכר למקדש ולכן לא מברכים שהחיינו רק על שאר ימים אך מתי שחל יו”ט ראשון בשבת יש גם תקנה מיוחדת שיטלו משום מצוות חכמים ולא משום זכר לפחות ליום הראשון שאפשר ליטול וצריך לחלק בין זה לספירת העומר ואכמ”ל
לשאלה ד אפשר לומר שאין זה סימן קללה בגלל שלא יכולים לעשות את המצווה אלא סימן שלא רצויה מצוותם שכך קיבלו חז”ל ובפירוש משניות לרמב”ם כתב שזה רק ביו”ט ראשון נראה גם שלא משום המצווה שהרי גם בשאר ימים יש מצווה לאכול ולישון בסוכה
לשאלה ה וודאי שגם צורת הבית חלק ממצות סוכה שהרי צריך שיעור לדפנות ועוד פרטים רק שעיקרה הוא הסכך אך כולה חלק מהמצווה
לשאלה ו תדיר נלמד מהתורה ופרק שלם בזבחים על זה ווודאי שערבית הוא חובת היום ושהחיינו הוא לא חובת היום אלא על המצווה
לשאלה ז צריך לומר שנענוע הוא שירי מצווה רק כשמגיע אחרי הלקיחה ולכן לא יעזור להניחם לפני הנענוע ולנענע אחרי כן ולשאלה מרש”י מעירובין צריך לחלק בין מצווה שחלה על גברא לבין מצווה שחיובה על חפצא כקרבן שבזה מובן שיהיה הפסק אך אך בחיוב על האדם כל עוד לא יצא יד”ח אין הפסק ולמנהג המגילה אולי זה רק להידור וחביבות מצווה ולא מועיל באמת

א- נראה אדרבה עיקר מהלך תשובה של הושענא רבה מבוסס על אופני שמחה, הלא עיקר ענין הקפה היא אופן שמחה וכמו שמצינו אבל אינו מקיף, ואולי הענין הוא שהיא מהלך תשובה מאהבה, ובעצם צריכים להאריך בזה
ב- לא עיינתי בזה, אבל מיד עלה על דעתי שהרי הכא המצוה היא מצות שבעת ימים, ושמחתם שבעת ימים וא”כ ה”ה מצוה נמשכת, משא”כ נר חנוכה ה”ה מצוה לעצמה
ג- לפום ריהטא נראה שהביכורי יעקב איירי דוקא באופן שהתחיל לאכול, והיינו שההפסק היא רק ההפסק אכילה
ד- בדוחק י”ל אף שיש לו שכר מצוה מ”מ חסר לו עצם המצוה, [וחסר לו להיות בצילותא דהימנותא], עוד ראיתי שיש מקום לחלק בין אונס פרטי לבין אונס דרבים
ה- קרקע היא צורך קיום הגברא ולא מדיני סככה של הסוכה, דהיינו סוכה צריכה להיות מקום דירה, והקרקע היא מכלל הקובעים של המקום דירה
ו- נראה פשוט שסברא הגמ’ היא רק בכגון זה ששני הברכות מחמת היום ומצוה אחת ולכן מקדימים הברכה שהיא מיוחדת מחמת חיובא דיומא אבל אינה ענין למדידה עם מצוה אחרת לגמרי
ז- היה נראה לפלפל שאולי הנענועים הם קיום מצות ושמחתם ולכן מברכים אבל מ”מ לא חשובה ברכה על מצות ולקחתם
אולי מש”כ רש”י לענין סמיכה לא אמורה על מעשה בעלמא רק על סמיכה כישבה
לענין קריאת מגילה עיין משנ”ב תר”צ ל”ט מצות מגילה צריכה כוונה, ואלא שיש צד שסגי בכוונתו בתחילת קריאה, ואיה”נ יש לכוון שלא לצאת, או עכ”פ י”ל שסתמא כך כוונתו, משא”כ הכא הרי רוצה לצאת ועכ”פ היה צריך תנאי והוא סוגיא לעצמה