Can a Rav ever be Meikil to prevent a more serious עבירה?
Do ends ever justify the means?
Is a Kiruv setting different?
א- מפורסם לבאר בזה ע״פ דרשות הר״ן שעיקר המושג של ירושת רשעות לבנים הוא רק בעניני מדות, אולם יל״ע אם מהלך זו עולה לפי הראשונים שנקטו לבאר עשיו היה תולדה ממה שהיה לבן אחי אמו
אם הבנת המימרא הוא לפי פשוטו שהאח ישפיע על הבנים, א״כ י״ל זהו רק מפני שהאם מצויה אצלו משא״כ רבקה יצאה למרחקים, וגם פרש״י שהיתה אחות לבן ולא למדה הימנו כלום.
ובאמת היה נראה שהיא היתה הטובה מכל האפשרות
ב- אפילו אם נניח שיש מלחמת מצוה בלי מלך, מ״מ יש מקום לומר שצורת המלחמה צריך להיות ע״פ תורה
I am generally behind in the podcasts, but I happen to be caught up and was listening to this weeks’ question about the army/milchemes mitzvah. I do not see a contradiction. The reason we (chareidim) don’t join the army isn’t because they don’t feel eretz yisroel is a cause, it’s because of giluy arayos. (at least based on the chazon ish’s psak of yeiharag v’al yaavor) so even for a man to join would be issur to die for. Yes, it’s a milchemes mitzvah and if chareidim made their own “chareid” army, I don’t think the rabbanim would assur it. Not a chareidi nachal under the IDF. I do not understand the riddle as I don’t even see a stirah/contradiction in the facts on the ground.
PS I do love the podcast and how you bring real issues to the forefront and try to give a well balanced viewpoint from different people. Thank you! May HKBH continue to grant you the siyata dshmaya to be marbitz torah bolam. Hatzlacha!