Daas Torah In Halacha and Hashkafa

א- הנה מבואר בגמ’ שיש מעלת תדיר גם באופן שאחד מהם נדחה לגמרי, שהרי חוקר הגמ’ לענין נ”ח וקידוש היום אם אומרים תדיר עדיף או פרסומי ניסא עדיף, בספר עמק ברכה (קידוש והבדלה) נקט אף שמעלת תדיר דאו’ אמורה רק לענין קדימה מ”מ מדרבנן תדיר עדיף גם לדחות המצוה שאינה תדירה לגמרי, וא”כ אף שפסק הגמ’ פרסומי ניסא עדיף מ”מ י”ל כ”ז רק שלא להפסיד מצות נ”ח לגמרי
ב- עייו רמ”א קצ”ט ג’ העמידו דבריהם על דין תורה, ע”ע ביאור הלכה תרנ”ו, אולם הגר”א חולק, יש סברא לומר כיון שאינו מקנה רק חלק שותפות ל”ש חשש נשרפו חיטך בעליה
ג- לכאו’ אם שיטת הבה”ג בזה שאינה קבלת שבת צ”ל שכדי להוציא את האשה צריכים שהיא יכולה לעשות מטעם כל דאיהו לא מצי למיעבד, אף שבאמת לפי מה שמייסד המחנ”א שלוחין ט’ כל שאם עושה בעצמו מהני ואפי’ אם אסור לו לעשות ליכא בה משום איהו לא מצי למיעבד, והרי הכא אם היתה מדלקת באיסור לכאו’ מקיים המצוה ול””ש בה מצוה הבאה בעבירה, אבל יל”ע בזה, וגם יש להעיר לפי הנובי”ת על עיקר איהו לא מצי למיעבד היא רק להיות “בתורת”
[אגב מובא ע”פ קבלה שיש זהירות שלא ידליק נרות חנוכה אחרי הדלקת נרות שבת אבל לכאו’ אי”ז הביאור בהשו”ע]