Do women have a Yeitzer Hara? Does Shmiras Einayim also apply to girls and women? Or, is it only a male problem?
Are the Halachos of Shmiras Einayim more lenient for women than for men, and if so, why?
What’s the big deal about having thoughts, if they are only thoughts?
Is it permitted for a woman to gaze at men?
How – and from what age – should we educate our girls to stay away from inappropriate materials?
Practically speaking, are the schools seeing this Shmiras Einayim problems in the girls?
Shiur Details
Shiur Reference Material
2 Comments
Zisse Leibowitz
I want to thank you for this week’s shiur on Shmiras Einayim for women.
It has taught me things that I did not know before hand.
Thank you for your shiur every week.
Shiur 365 Riddle
כבר דנו בשאלה זו בבית מדרש למעלה, וכן במה שמצינו בכלל החוזרים מעורכי המלחמה כהן שנשא גרושה
בדרך אמונה ר״ל לעולם אינם חייבים לצאת אבל מותרים לצאת ולכן הנידון בהיתר יפ״ת לכהן היא באופן שיצא
ובעיקר מה שנקט רש״י להוכיח שא״א לומר שהיא מלחמת מצוה לפי שנאמר לא תחיה כל נשמה, חדא יש להעיר לפי שעטת הרמב״ם גם מלחמה מצר הצורר דינה כמלחמת מצוה והרי לפי פשוטו לא נאמר בה לא תחיה כל נשמה, עוד יש להעיר לפי שיטת הרמב״ם יש דין שאילת שלום וא״כ אם האשה מתגיירת אפילו בע״כ אינה בכלל לא תחיה
אבל באמת רש״י סוטה ל״ה נקט ההכרח שאיירי במלחמת רשות ע״פ הלשון כי תצא, ולכאורה כוונתו בזה חדא ״כי״ משמעות רצון, ועוד תצא הוא יציאה מא״י (עיין ספורנו)
גם יש צורך להדגיש אף שנקטו כמה אחרנים בשיטת הרמב״ם דלא כרש״י וס״ל שהפרשה איירי גם במלחמת מצוה, מ״מ נראה מהרמב״ם שאיירי במלחמת רשות, בה״א נקט הרמב״ם חלוצי צבא כשנכנסו לגבול עכו״ם ומדייק הרדב״ז שאין זה מלחמת מצוה ואלא היא בגבול עכו״ם (יש מקום לחלוק), וא״כ ה״ב שהיא היתר דיפ״ת ומתחיל הרמב״ם עם לשון ״וכן״ ג״כ איירי במלחמת רשות
Leave a Comment
Related Shiurim
just an interesting source maybe, where we see the effect of women looking at men.
According to the Ohr Hachaim, if a women sees a man and than thinks of that man while being intimated, that will have a negative effect on her kids. and he explains that this is the reason why חזקי’ המלך had 2 children that didn’t turn out well.
Sources below
מלכים ב כ יב
בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ: וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ: וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ מִבָּבֶל:
סנהדרין ק״ד א
וישמח עליהם חזקיה ויראם את (כל) בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב וגו’ אמר רב מאי בית נכתה אשתו השקתה עליהם
רש”י
אשתו השקתה עליהם – היא עצמה מוזגת להם והיינו בית נכתה לשון מנכה על שם צלע שנפחתה מן האדם וממנה נברא אשה
אור החיים בראשית מ״ט ד
גם יש לגלות הבחנה אחת בזה כי יש אדם כי יולד יהיה טבעו להוט אחר עשות רע ויגדל עשות רשע, ויש אדם טבעו בלא שום טורח יחדל מבחינת הרע ובנקל יחזור לאחור אם יחפוץ, דבר זה ימשך מההרכבה בשעת זריעה אם נפש אדם הזורעת חושבת בחשק המעשה לצד המעשה כי יערב לו, ואין צריך לומר אם יתן עינו בכוס אחר או יחשוב במחשבות שלא במינו הטהור וצא ולמד מבני חזקיה ע”ה (עין יעקב ברכות י:) שיצאו ב’ עובדי ע”ז לצד מחשבת המוליד בעממים כי המחשבה באותו מצב בונה הבנין בנולד, וזה לך עיקר גדול כי המזריעים הם הבונים לנפש הנולד, ואם תזרע בנקיון וטוהר קדיש משמיא נחית, ואם תולד בו כל שהוא מחלק הרע דרך שם תכנס בחינת הרע ותעל צחנתו ובאשו, זה הכלל לא יתאוה לבחינת הרע אלא מינו וכל שאין בו מין רע כל עיקר לא תתאוה לדבר, ואם לקחך אדם לומר והרי אדם מושלל מחלק הרע היה ואיך חטא ועבר על דברי ה’. אמור לו שוגג היה גם לא בחינת הרע גמור היה עץ הדעת והראיה כי נטוע בגן אלהים מקום שאין רע, גם אמרו ז”ל (ב”ר פ’ כ”א) שאם היה ממתין עד ערב שבת קודש היה מקדש על גפן למ”ד (סנהדרין ע.) גפן היה, הא למדת שלא היה בחינת הרע אלא כדבר חול בערך קודש והוא סוד:
אור החיים על ויקרא י״ב:ב׳
ויתבאר על דרך אומרו (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני ודרשו ז”ל (ב”ר פ”א) אחור לכל המעשים וקדם למעשה בראשית דכתיב ורוח אלהים מרחפת וגו’, הרי כי ב’ יצירות באדם יצירת הרוח ויצירת הגוף. והנה בעת ההזרעה אמרו ז”ל (זוהר קדושים פ.) כי כפי הכוונה אשר יכוין המזריע ימשיך לזרע הנפש, אם יחשוב מחשבות רעות ומזוהמות ימשיך לטפה נפש טמאה ואם יחשוב בטהרה ימשיך נפש קדושה, וצא ולמד (ברכות י. ד.) מבניו של הצדיק המופלא חזקיה המלך עליו השלום אשר נשא בת נביא ולצד שחשבה האשה בעבדי מרודך בלאדן המשיכה נפש רעה לב’ בניה (סנהדרין קד.). אם כן עיקר הלידה שהיא המשכת הנפש לעובר היא בשעת ההזרעה, וקודם לה מלפניה, כי אחר הוצאת הזרע כבר קדם כח החושב שממנו יתהוה הזרע, והוא מאמר הכתוב כי תזריע וילדה מודיע הכתוב כי עיקר הלידה היא בשעת ההזרעה שכאשר תזריע כבר ילדה והיה מה שהיה אם נפש טהורה אם לא ואין תקוה להפך מה שכבר הוא, ומעתה מה שיתעצם האדם בבחינת הלידה הוא בשעת ההזרעה כי אז היא עיקר הלידה לבחינת הנפש שהוא העיקרית באדם, והויות הדבר והמצאתו הגם שהוא נעלם תקרא לידה. ומתוכיות דברינו אלה תשכיל אומרו (לד יב ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן שהם הנפשות שעשו בזיווגם, הגם שלא היתה שרה יולדת, כל זיקה וזיקה היו מולידים נפשות, והגם שלא נבנה הגוף להם לא מפני זה יכחד האמת, ואומרו זכר, רמז כי גם יש כח במוציאים בשעת ההזרעה להוליד זכר כפי הכוונה אשר יכוין להמשיך נפש מעלמא דדכורא
אור החיים על ויקרא י״ט:ל׳
ונראה כי מצוה זו קשורה עם מה שלפניה, כי לצד שצוה ה’ לאב לבל יחלל בתו להזנותה לפעמים ימצא כי הבת מעצמה תחלל כבוד עצמה וכבוד אביה לזנות ואין יד האב באמצע לזה צוה ה’ לאב שיעשה שמירה לבל תזנה הבת כי הכל תלוי במוליד, ולהיות שיש שלש סיבות אשר יפעילו הולדת טבע רע בנולדים, האחד אם בשעת הזיווג יכוין אל הנאת המשגל לא לסיבת מצות הבורא לקיים המין זה יוליד בנולד תגבות (רע) המין השני ממנה פירוש מצד שהאשה מעשיה לא טובים רחלא בתר תגבורת אזלא. ג’ אם המולידים אב או אם חשבו בחינת הרע בהסח הדעת, וכמעשה חזקי’ המלך עליו השלום (סנהדרין קד.) אשר מחשבתם סבבה הולדת בלתי הגון הגם היותם יסודי עולם.