Prisoner Exchange in Halacha | Hear from a brother of one of the hostages

א
אין נראה לומר ע״פ ענין ע״ז בשיתוף
הנה ברמב״ם פ״י מה׳ ע״ז נקט טעם לא מעלים משום לא תחנם, ובפ״ד מה׳ רוצח הי״א נקט הרמב״ם לפי שלא תעמוד על דם רעך ואין זה רעך, ולפום ריהטא נראה לפי שאין חיוב מטעם שאין זה רעך לכן הוי בכלל לא תחנם, וא״כ יל״ע קודם מתן תורה
עוד יל״ע לפי המבואר בפרק א ה׳ ע״ז הלא בימי אברהם כבר נתפשט הטעות וכלשונו של הרמב״ם עד שאבד האמת מדעתם, וא״כ יש מקום לומר על דרך ענין תינוק שנשבה, ולכן אדרבה מהלכו של אברהם היה כדי להחזיר האמת ללבם
ועוד יותר לפי המבואר במרדכי דלא מעלים משום דהוי כמוליד בן לע״ז, וא״כ אדרבה מהלך אברהם היה להשריש אמונה בלבם

ב
לענין תפילת אברהם מצינו ירושלמי תענית פרק ב׳ ה״ד, ומובא בר״ן תענית ד״ו, דהנה במשנה שם מצינו שמוסיפים על הברכה מי שענה לאברהם אבינו ומק׳ שם א״כ אמאי חותמים גואל ישראל היה צ״ל גואל יצחק וא״כ לכאורה יוצא חידוש שהיה תפילה על הצלת יצחק, וא״כ אולי גם יצחק התפלל ע״ז, ובאמת שכן מצינו בילקוט רמז קא שהקב״ה אמר לו יוצריך יזמין קרבן אחר תחתיך ובאותה שעה פער פיו בבכיה ואמר אשא עיני אל ההרים עיי״ש
במחזור ויטרי מצינו נוסח שהתפלל יצחק שיהא הקרבתו יחשב כאילו כל קרבנות בניך עיי״ש